שתיה ושכרות בפורים

תשובה:

כפי שכתבת יש בזה דעות. 
בתחילה חייבים לומר שמפשט הגמרא עולה שצריך לשתות בפורים, עד דלא ידע. גם מסיפורי הגמרא משמע שכך נהגו לעשות- לשתות כמויות גדולות. וכך נוהגים גם ברוב עולם הישיבות.

אמנם הרמב"ם, ורבים בעקבותיו, פסק שהכוונה היא שישתה מעט ואז ישן וכך נהגו חלק מהפוסקים לומר, בעיקר במקרים שבהם השתיה המרובה גורמת לאובדן הדעת והשכל ולהתנהגות לא ראויה.

לענ"ד זה תלוי באדם, שתיה רצינית שגורמת לאבדן הראש, מצריכה בגרות נפשית אמיתית ועומק נפשי רב. זה מסוג הדברים שהאנשים היותר גדולים צריכים לעשות. אצלם באמת רואים התעלות נפשית גדולה בזמן השכרות (והם גם יודעים מתי זה יותר מידי, כמובן...). למרות שגם אצל אנשים רגילים פעמים רבות השתיה חושפת עומקים רוחניים גדולים והתקרבות רוחנית להשם. אולם אם האדם הוא קל דעת, אדם שאין לו מספיק תוכן פנימי, הוא יכול בהחלט להגיע מזה לבעיות גדולות. למרות שגם בזה נוהגים לומר בשם גדולים שבפורים השתיה לא מביאה לנזקים...

אבדן השכל הישר שבעקבות השתיה המרובה נועד לחשוף את העומק הפנימי העליון של האדם, ולכן זה ממילא מצריך שיהיה לאדם תוכן עליון.